ברוב בתי הספר למנהל העסקים וברוב החברות והתאגידים הגדולים המילה רגולציה מוזכרת כנטל במקרה הטוב וקללה במקרה הרע.
אני רוצה להציע ניתוח מסוג שונה להשפעות הרגלוציה והפעם דווקא מתחום המזון, על זה לא תשמעו בכנס המזון השנתי.
בעבר תחום מזון הבסיס (לחם,מלח, חלב)היה מאוד שמרן בישראל ואילו היום ישנם הרבה חידושים ושינויים שנובעים לא מרצון החברות לצמוח אלא מגורמים חיצוניים.
דבר ראשון, יש להסביר את המושג :" מוצרים בפיקוח" אלא מוצרים שהממשלה קובעת את מחירם על מנת לאפשר לכולם לרכוש אותם במחיר סביר,לדוגמא מלח,ביציים,חלב ועוד…
בימים עברו החברות ייצרו את המוצר הבסיסי מצד אחד לא ניסו להרחיבו עקב התפיסה של מוצר בסיסי ומשעמם ומצד שני לא יכלו להעלות את המחיר עליו עקב החוק הנ"ל.
עם הזמן התשומות עלו אך המחיר לצרכן נשאר קבוע והחברות נדחקו בעל כורחן לחדש :



המוצרים הנ"ל (ועוד רבים וטובים אחרים) הינם מוצרים שבאמצעות שינוי זה או אחר (אומגה 3, אורגני, מועשר ברכיב כלשהו) יצאו מפיקוח המחירים של הרגלוציה ונתנו לכוחות השוק לקבוע את מחירם.מה שפעם היה מוצר משעמם, ללא כל ייחוד כמו מלח היו יכול להיות סקסי כמכשיר סלולארי- מלח אטלנטי עם נגיעות רוזמרין.
לסיכום, ניתן לראות שרגולציה אינה דבר רע,בעוד חברות המזון מאמצות אותה ולומדות איך להתמודד איתה אנו רואים דוגמאות רבות של חברות הסלולאר (הרווחיות הרבה יותר) המנסות להילחם בחקיקה עצמה ובכך גם סופגות יחסי ציבור שלילים.ועל כך בפוסט הבא…,
